המוקד להגנת הפרט לצבא: יש לבטל את הדרישה השרירותית מבעליהן של קרקעות הכלואות ב"מרחב התפר" לעבור הליך בירוקרטי יקר על מנת לקבל היתרי כניסה חדשים המוקד להגנת הפרט
המוקד להגנת הפרט לצבא: יש לבטל את הדרישה השרירותית מבעליהן של קרקעות הכלואות ב"מרחב התפר" לעבור הליך בירוקרטי יקר על מנת לקבל היתרי כניסה חדשים
הדפסה הדפסה
שיתוף

החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר".


מזה שנים שהמוקד להגנת הפרט פונה לצבא, פעם אחר פעם, בדרישה להסרתן של הכבדות בירוקרטיות מיותרות המוטלות על פלסטינים הנדרשים לעבור את מסלול החתחתים להשגת היתר, שעה שכל רצונם הוא לחיות לצד בני משפחתם או לעבד את אדמתם שנלכדה ב"מרחב התפר", בתוך ארצם-שלהם.


הכבדה חדשה של הצבא צצה במחצית הראשונה של שנת 2017, כאשר החל לפתע לדרוש, כי יורשי אדמות הרשומות בטאבו יעבירו על שמם את החלקה שירשו, אם ברצונם לקבל היתר חדש ל"מרחב התפר" לצורך עיבודה. הסדרה כזו כרוכה בתשלום אגרה בגובה מספר אחוזים מערך הקרקע, בנוסף לתשלום שכר טרחה לעורך דין שיסדיר את הרישום. עד לשנת 2017, מי שירשו אדמות מעין אלה הוכיחו את זיקתם לקרקע באמצעות הצגת צו ירושה לחלקת האדמה ונסח הטאבו של החלקה. ואולם, בשנה האחרונה הצבא החל לפתע לדחות בקשות להיתרים של פלסטינים שהוכיחו זה מכבר את זיקתם לקרקעות שירשו, או שהונפקו להם היתרים לפרקי זמן קצרים בלבד, תוך דרישה כי יסדירו את רישום קרקעותיהם בטאבו.


ביום 9.5.2018 שלח המוקד מכתב לצבא בשם חמישה פלסטינים שבקשותיהם להיתרי כניסה ל"מרחב התפר" לצרכים חקלאיים נדחו או אושרו לפרקי זמן הקצרים משנתיים – פרק הזמן הנקוב בפקודות הצבא להיתרים מסוג זה. במכתב, ביקש המוקד מהצבא לבטל את מדיניותו החדשה, ותקף את טענתו התמוהה לפיה מקור המדיניות הוא בחוק הטאבו העות'מאני משנת 1869. חוק ישן זה, טען המוקד, לא יכול להוות הסבר לשינוי במדיניות שהייתה נהוגה על ידי הצבא במשך 15 השנים האחרונות. כמו כן, טען המוקד, לא ניתן להצדיק את פגיעתו של הצבא הישראלי באוכלוסייה הפלסטינית החיה בשטחים הכבושים תוך התבססות על חוק עות'מאני בן 150 שנה. זאת ועוד. מצווי הצבא עצמו ומפסיקת בתי משפט ישראליים עולה, כי אין בחוק הישראלי או בחקיקה הצבאית דרישה מיורשים להעביר על שמם את הרישום בטאבו של אדמות שירשו, ואף החוק העות'מאני מציין כי קרקעות אלה עוברות בירושה עם מות בעליהן, ללא צורך בהסדרה בטאבו.


לטענת המוקד, הדרישה החדשה להסדרת האדמות בטאבו סותרת פסיקה של בג"ץ ומערימה קשיים נוספים הפוגעים במרקם החיים ב"מרחב התפר" ללא כל הצדקה ביטחונית. כל הכבדה על הליך קבלת היתרי כניסה ל"מרחב התפר" פוגעת בכדאיות ניהול ההליך עבור בעלי האדמות, ועלולה למנוע הגשת בקשות להיתר, ולתרום לניתוק חקלאים מאדמותיהם. ברי כי מכשול חדש זה, הפוגע קשות בזכותם הבסיסית של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים לקניין ולחופש תנועה, אינו נחוץ מסיבות ביטחוניות, שכן עד לשנת 2017 הסתפק הצבא בהוכחות הבעלות שהוגשו לו, ונהג לתת לבעלי הקרקעות אליהם מתייחס המוקד במכתבו היתרים חדשים מדי שנתיים.


משפט ישראלי - פסיקה


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


ספרות - דוחות


ספרות - שונות


ספרות - מאמרים


ספרות - ספרים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - עדכונים