זה למעלה מעשור, וביתר שאת מאז עליית חמאס לשלטון בשנת 2007, נוקטת ישראל במדיניות שתכליתה לבודד את רצועת עזה ולנתקה באופן מוחלט מהגדה המערבית. במסגרת מדיניות זו, מטילה ישראל הגבלות נוקשות על חופש התנועה מהרצועה ואליה, תוך שהיא קורעת משפחות ומפרידה בין בני זוג ובין הורים לילדיהם. בין היתר, אוסרת ישראל על פלסטינים מהרצועה לעבור לגדה לצורך מגורים (אלא אם הם ילדים יתומים, חולים כרוניים או קשישים במצב סיעודי, שאין להם קרוב משפחה ברצועה, גם אם מדרגה רחוקה ממש, שיכול לטפל בהם) ומונעת כמעט לחלוטין את המעבר בין שני האיזורים גם לשם ביקורי משפחה.

בספטמבר האחרון, לאחר שישראל הפציצה במהלך החודש שקודם לכן עשרות בתים ברצועה על יושביהם, והביאה למותם של למעלה מ-2,000 פלסטינים במהלך המתקפה המכונה "צוק איתן", הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) על "הקלות" במעברים בין ישראל לרצועה. ואולם, כפי שנוכח המוקד להגנת הפרט לדעת, ה"הקלות" המדוברות אינן אלא לעג לרש. בין ה"הקלות" שאושרו ופורסמו בקובץ הפקודות של המתפ"ש, ניתן למנות את הגדלת המכסה היומית של סוחרים שיוכלו לצאת מהרצועה מ-120 ל-200, העלאת גיל הילדים המורשים להתלוות לביקורי משפחות – מהרצועה לגדה ולהיפך, אולם אך ורק במקרה של "צורך הומניטארי חריג" – מ-6 ל-15, והרחבת האפשרות ל"ביקורים הומניטאריים" מעין אלה גם לסבים ולסבתות (עד כה ניתנו ההיתרים רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה – הורים, ילדים ואחים).

ביום 1.10.2014 דיווח אתר Ynet על שיחות חשאיות שמתקיימות בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני, במסגרתן נדונות "הקלות דרמטיות" נוספות לתושבי רצועת עזה. אולם אל לקורא התמים להתבלבל: לא זכותם של תושבי הרצועה לתנועה חופשית ולבחירת מקום מגוריהם בארצם היא שעומדת על הפרק, כי אם "מתן אישור לגברים מעל גיל 60 להיכנס לירושלים לתפילות בזמן החגים המוסלמיים" ו"התרת שיווק של תוצרת עזתית לגדה, כולל דגים".

במקביל ובאותה רוח דברים, הודיע דובר הצבא, כי לרגל חג הקורבן יינקטו "מספר צעדים לטובת האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה", וזאת "כחלק מהמדיניות לשיפור מרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית". במסגרת זו, ובין התאריכים 5-7.10.2014 בלבד, יאשר הצבא מדי יום את כניסתם של 500 מתפללים מהרצועה, בגילאי 60 ומעלה, למסגד אל-אקצא, ויאפשר ל-500 תושבי הרצועה, שעברו את גיל 60, לבקר את קרוביהם מדרגה ראשונה בגדה המערבית.