הלחימה ברצועת עזה גרמה לאבידות כבדות בנפש וברכוש, ורבים מתושבי הרצועה זוכים לגישה מוגבלת ביותר לתשתיות בסיסיות כגון מים וחשמל. המלחמה הקשתה בין השאר גם על מצבם הקשה והמסובך ממילא של אזרחים ישראלים המתגוררים ברצועת עזה או שוהים בה פרקי זמן ממושכים עם משפחתם.

לנוכח המצב, פנו המוקד להגנת הפרט וארגון גישה לשר הפנים, וביקשו לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי לאפשר לאזרחי ישראל ותושביה השוהים ברצועת עזה לממש את זכותם הקנויה ולהיכנס לישראל, עם ילדיהם הקטינים, גם באותם מקרים שהילדים אינם רשומים במרשם הישראלי.

במכתבם טענו הארגונים, כי לממשלת ישראל אחריות מיוחדת כלפי אזרחים אלו, שכן הגורם המרכזי לכך שאזרחי ישראל נמצאים ברצועת עזה עתה הוא היעדר אפשרות לממש את זכותם לחיי משפחה בשטח מדינת ישראל, וזאת בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, האוסר להעניק לתושבי רצועת עזה (כמו גם לתושבי הגדה המערבית), רישיון לישיבת קבע בישראל. הדרך היחידה הפתוחה, אם כן, בפני תושבי ישראל ואזרחיה לחיות עם משפחותיהם, היא ברצועת עזה. בנוסף טענו הארגונים, כי הסיכון הממשי לחיי אדם והפגיעה במרקם החיים ברצועת עזה בימים אלו נובעים ישירות מפעולות מלחמתיות שמבצעת מדינת ישראל.

הארגונים ביקשו עוד כי יינקטו כל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח שילדיהם הקטינים של אזרחי ישראל ושל תושבי הקבע יוכלו לצאת מעזה ולהיכנס עם הוריהם לשטח ישראל, בלי להעמיד מכשולים בדרכם.

כמו כן הדגישו הארגונים, כי עקב ההפצצות הכבדות ברצועה, אבדו תעודות אישיות, מסמכים רפואיים וכדומה, ולכן יש להנחות את הגורמים האמונים על טיפול בפניותיהם של אזרחי ישראל ותושביה, המתגוררים ברצועה, לנהוג בגמישות ובתום לב, ולא להתעקש על דרישות פרוצדוראליות בלתי ניתנות לביצוע.