במהלך שנות הכיבוש הישראלי בשטחים גרמה ישראל לפלסטינים נזקים בהיקפים עצומים. בשנים הראשונות, תוך הפרת חובותיה כמדינה כובשת, רתמה ישראל את המשק הפלסטיני לאינטרסים של המשק הישראלי, תוך יצירת תלות עמוקה של הפלסטינים במוצרים ובמקורות תעסוקה ישראליים. ישראל מנעה התפתחות של כלכלה פלסטינית עצמאית ובת קיימא. במקביל לעוול שעשתה ועושה ישראל לכלכלה הפלסטינית, הצבא הישראלי ממשיך להרוג פלסטינים, לפצוע אותם ולהתעלל בהם, שירות הביטחון הישראלי מענה אותם עד כדי גרימת פגיעות נפשיות לצמיתות, ועוד ועוד. כל אלו ואחרים מצטרפים יחד לכדי שטר חוב הולך ותופח של החברה הישראלית כלפי הפלסטינים כציבור וכפרטים.

העיקרון לפיו פגיעה בזכויותיו של אדם מחייבת פיצוי מעוגן היטב במשפט הבינלאומי. עיקרון זה הוא שהנחה את האו"ם לחייב את עיראק לשלם פיצויים לישראלים שנפגעו במהלך מלחמת המפרץ הראשונה מפגיעות טילים; אותו עיקרון הנחה גם את בית המשפט הבינלאומי הגבוה לצדק לקבוע בחוות דעתו בעניין חומת ההפרדה, כי ישראל מחויבת לפצות את כל הפלסטינים שנפגעו מהקמת החומה. המאמר מדגיש את החשיבות הרבה שיש בתביעות נזיקין פרטניות של פלסטינים שנפגעו מהכיבוש הישראלי לעניין הטלת אחריות (accountability), גם מההיבט החברתי הישראלי, שכן חברה שאינה מעמידה לדין את מפירי זכויות האדם ולא מפצה את הקורבנות היא חברה בה מותר להתעמר בחלש. אך יותר מכך, מההיבט הפלסטיני. כיום, ערוץ זה הוא הדרך היחידה לעשיית צדק מסוימת במקרים פרטניים, ואף בחשיפת מנגנוני העוול של הכיבוש. ברוב המקרים, הפעם הראשונה והיחידה בה חיילים וקצינים בצבא הישראלי נאלצים לתת דין וחשבון אמיתי על מעשיהם היא כאשר הם נחקרים כעדים בבית-המשפט במסגרת תביעות נזיקיות.

המוקד להגנת הפרט הוא ארגון זכויות האדם היחיד המקדם תביעות נזיקיות של פלסטינים נגד ישראל, כבעלת אחריות שילוחית, ונגד פוגעים בעלי אחריות ישירה (שוטרים, חיילים, מתנחלים). לאחרונה נפסקו פיצויים לטובת תובעים שיוצגו ע"י המוקד במקרה של עציר שעונה ואף נרצח ע"י חבריו לתא בכלא בישראל, מבלי שהסוהרים התערבו, ובתביעה לפיצוי אחד מעצורי מחנה עופר עת נפתח כמתקן כליאה בתקופת חומת מגן, עבר שם התעללות והוחזק בתנאים מחפירים. כמו כן, לראשונה מאז החל המוקד לפעול במישור התביעות הנזיקיות, הושגה פשרה עם משרד הביטחון בעניינו של פלסטיני, ששוחרר מכלאו היישר לרצועת עזה, למרות שהתגורר במשך שנים רבות בגדה המערבית וחייו מתנהלים שם. התביעה התרכזה בעוולות המנהליות שבוצעו נגדו וחלק ניכר מסכום הפיצויים עליו הוסכם הוא בגין עוולות אלה, למרות שמשרד הביטחון אינו מודה באשמה או לוקח אחריות. תביעות אחרות המתנהלות בבתי המשפט כוללות דרישה לפיצויים על אלימות מתנחלים, על פגיעה מידי שוטרים וחיילים במחסומים ועוד. 

עו"ד יוסי וולפסון, הזכות לפיצויים על הפרתן של זכויות אדם