בחודש מרץ 2000 חזר התובע מעבודתו בבית סחור לביתו בחברון. בדרך החליט לבקר בחלקת אדמה השייכת למשפחתו, הקרובה להתנחלות מיצד. הוא החנה את הרכב בצד הדרך וירד לחלקתו. כעבור מספר דקות שמע רעשים, וכשעלה לכיוון מכוניתו ראה שלושה בחורים יהודים בועטים וחובטים בה. היות שחשש לחייו, פנה לחייל ששהה בעמדת השמירה במקום וביקש ממנו להפסיק את הפגיעה ברכב. החייל לא עשה מאום, והבחורים החלו מתקרבים אל עבר התובע. אחד הנתבעים, ציון דדוביץ', היכה את התובע באגרוף בפניו, העיף את משקפיו והפליא בו אגרופים ובעיטות באזורים שונים בגוף, ובמיוחד בצלעות החזה והגב. כתוצאה מהמכות נשברו שתיים מצלעותיו.
נגד התוקף ציון דדוביץ' הוגש כתב אישום פלילי. ביום 16.1.03 הורשע דדוביץ' ונשפט לשמונה חודשי מאסר, ונקבע שמתוכם ירצה ארבעה חודשים בעבודות שירות, ארבעה חודשים כמאסר על תנאי, והוא חוייב בתשלום פיצויים בסך 1,500 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.
באפריל 2004 הגיש התובע, באמצעות המוקד להגנת הפרט, תביעה נזיקית נגד התוקף שהורשע ונגד מדינת ישראל. בהיעדר כתב הגנה, פסק ביהמ"ש פיצויים בסך 75,000 ₪. הוסכם כי מדינת ישראל תשלם סך של 40,000 ₪ מתוך הסכום הכללי, בגין אחריותה השילוחית, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15%.
יצוין, כי יתרת הסכום אמורה להיות משולמת ע"י דדוביץ', אשר נכון לעת הזו אינו משיב לפניות המוקד, ואף מתחמק מהקנס שהטיל עליו ביהמ"ש בהליך הפלילי (1,500 ₪).
לצפייה בכתב התביעה מיום 21.7.04
לצפייה בפסק הדין בהיעדר הגנה מיום 23.2.06