ביום 8.11.2006 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. העתירה הוגשה בשל השתהותו הקיצונית של משרד הפנים לאשר את בקשתם של בני זוג, תושבת ישראל ותושב השטחים, המצויים בהליך איחוד משפחות, להארכת היתר השהייה של בן הזוג בישראל. העתירה קובעת, כי מדובר בהפרה בוטה של התחייבות משרד הפנים שניתנה במסגרת עת"מ 612/04 דהוד ואח' נ' שר הפנים ואח'. על פי התחייבות זו, אם במועד התייצבות המבקש בלשכת שר הפנים, לא ניתן יהיה להאריך על אתר את אשרת השהייה למלוא התקופה שנקבעה בהליך המדורג, תוארך האשרה שבידו לתקופה ארעית של שישה חודשים, ובלבד שלא תהיה מניעה לכך מצד גורמי הביטחון. מטרת הסדר זה, הינה ליצור רצף של שהייה חוקית לאלו שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה והם נמצאים במסגרת ההסדר המדורג לבדיקת זכאות לתושבות קבע. יש לציין כי הסדר זה הושג לאחר שנים בהן נקט שר הפנים סחבת אין קץ בטיפול בבקשות להארכת היתרים במסגרת ההסדר המדורג.
העותרת במקרה דנן, היא תושבת ישראל המתגוררת בירושלים עם בן זוגה, הנושא תעודת זהות פלסטינית וששת ילדיהם. העותרת הגישה בשנת 1994 בקשה לאיחוד משפחות עבור בן זוגה. בקשתה אושרה בשנת 2000, רק בעקבות עתירה לבג"ץ, ומאז החלו העותרים בהליך איחוד משפחות. במסגרת הליך זה, הגישו העותרים מספר בקשות להארכת היתר השהייה בישראל של העותר, בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי משרד הפנים. ואולם, משרד הפנים מצידו נמנע מלעמוד בחלקו בנהלי הטיפול בבקשות, ועקב מחדלו שהה העותר בישראל במשך חודשים ארוכים ללא היתר שהייה כדין. כיום, עומדת תקופת אי טיפולו של משרד הפנים בבקשה להארכת היתר השהייה של העותר על אחד עשר חודשים, ועקב כך שוהה העותר בישראל ללא היתר בתוקף במשך שמונה חודשים.
כתוצאה מהימנעות משרד הפנים להסדיר את מעמדו בישראל, העותר חשוף באופן יום יומי לעיכובים, מעצרים וסכנת גירוש, חירותו נשללת ממנו, עבודתו נמצאת בסכנה, והמשפחה כולה שרויה בחוסר יציבות כלכלית ונפשית. הסיבה היחידה הנראית לעין, שבעטיה יתכן שהטיפול בבקשתו של העותר מתעכב, היא ניסיון להפעיל עליו לחץ לשמש משתף פעולה של שירות הביטחון הכללי. הפעלת לחץ מסוג זה מצד הרשות הינה פסולה ובלתי חוקית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במניעת היתר המגיע לעותר כדין.