באחת התביעות שהגיש המוקד מתואר מקרה קשה של התעללות חיילים בשני אחים פלסטינים, נהגי משאית, שנסעו על כביש 60 המוביל לחברון. התביעה הוגשה גם בגין מקרה נוסף, בו הורד אחד האחים ממשאיתו ונלקח לבסיס קרוב, שם הפליאו בו החיילים את מכותיהם בעודו אזוק ועיניו מכוסות. החיילים כלל לא ביקשו לחקור את התובע, אלא רק "להעביר את הזמן", כדבריהם. הם אף ניסו להכריחו לשתות מים, וזאת למרות הצהרותיו כי הוא צם את צום הרמדאן. בסיום ההתעללות הושלך התובע על כביש בחברון.

חקירת האירוע במצ"ח נסגרה בטענה שלא נמצאו די ראיות נגד החיילים.

לתביעה שהגיש המוקד

תביעה נוספת שהגיש המוקד, מגוללת את סיפורו של נהג משאית שהתלווה לחברו שהוביל אבטיחים מירושלים לחברון. השניים נעצרו, יחד עם נהגים אחרים, סמוך לכניסה לחברון. התובע הוכה באכזריות על ידי קצין, לאחר שהעז לסרב לדרישת אחד החיילים כי יסייע לו בהורדת המשא ממשאית אחרת, שנהגה עוכב אף הוא. גם תובע זה נלקח למקום סגור, בו הוחזק אזוק ומכוסה עיניים, ללא מים ואוכל, עד לבוקר שלמחרת. במהלך האירוע החרימו החיילים את מפתחות המשאית בה נסעו השניים ואלו מעולם לא הושבו.
 
למרות פניית המוקד להגנת הפרט לצבא עוד ביום האירוע, השתהתה מאוד הפרקליטות הצבאית בהחלטתה לפתוח בחקירה ועדותו של התובע במצ"ח נגבתה כעבור כשנה ושמונה חודשים לאחר האירוע. לאור השתהות זו, ספק רב אם יהיה בחקירה כדי להוביל לבירור האמת. עד ליום הגשת התביעה, טרם קיבל התובע הודעה על סיום החקירה.