בדו"ח חדש המתפרסם היום, שכותרתו "סיפוח זוחל: הגבלות על חקלאות פלסטינית מעבר לגדר ההפרדה", מפרט המוקד על אודות ההחמרה הגוברת במניעת גישתם של חקלאים אל אדמותיהם הלכודות ב"מרחב התפר". כזכור, בשנת 2002, על רקע פיגועי האינתיפאדה השנייה, החליטה ממשלת ישראל על הקמת חיץ פיזי בין הגדה המערבית לבין מדינת ישראל. ואולם, בפועל, רוב חלקי הגדר (כ-85% ממנה) אינם בנויים על הקו הירוק, אלא עוברים בתוך הגדה המערבית. כך הגדר מבודדת 9.4% משטח הגדה המערבית ויוצרת עשרות מובלעות המנתקות עשרות אלפי אנשים מאדמתם ומשבשות את החיים במאות קהילות. המובלעות הלכודות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, מכונות על ידי ישראל "מרחב התפר", ופלסטינים אינם רשאים להיכנס אליהן ולשהות בהן אלא בהיתר צבאי מיוחד.

דו"ח זה מתמקד בקבוצה הגדולה ביותר הזקוקה להיתרי כניסה לאזורים אלה – עשרות אלפי הפלסטינים שבבעלותם חלקות אדמה מעבר לגדר, בני משפחותיהם ועובדי חקלאות אחרים. הדו"ח מראה כי ישראל רחוקה מלעמוד בהבטחה שנתנה לבג"ץ בשנת 2011 לאפשר לבעלי הזיקה לאדמות ב"מרחב התפר" להמשיך בעיבוד חלקותיהם, בהעדר מניעה ביטחונית פרטנית. כיום, רק מיעוט מהחקלאים מקבלים היתר – בשנת 2020 הצבא דחה 73% מבקשות להיתר חקלאי. חלק מזערי מהבקשות המסורבות נדחה בשל שיקולי "ביטחון" )פחות מאחוז אחד). רוב רובם של הסירובים נובעים ישירות מהקשיים אותם גורם המבוך הבירוקרטי שהקים הצבא לבחינת בקשות אלה. בשל קשיי הגישה לאדמות, פלסטינים רבים נטשו לחלוטין את החקלאות ב"מרחב התפר"; ופרנסתן של קהילות רבות נפגעה קשות כתוצאה מהפגיעה ביכולת לעבד את אדמותיהן הלכודות, ותושביהן נאלצו לחפש מקורות פרנסה חלופיים.

בדו"ח מובא מקרה מבחן המתמקד בהשפעתה ההרסנית של גדר ההפרדה על קהילות חקלאיות בצפון מערב הגדה המערבית. הגדר באיזור זה מבודדת כ־3,200 דונם של אדמות פלסטיניות בבעלות פרטית – למעלה ממחצית שטחן של אדמות הכפרים הסמוכים קפין ועכאבה. ביוני 2020 עתר המוקד לבג"ץ בבקשה לפרק את מִקטע גדר ההפרדה באזור זה, ועתירתו עודה תלויה ועומדת.

המוקד שב וקורא לישראל לפרק את חלקי הגדר הבנויים בתוך הגדה המערבית ולאפשר לאוכלוסיה הפלסטינית גישה חופשית לאזורים האלה.

לדו"ח המלא

לתקציר הדו"ח