ביום 3.2.2021 דחה בג"ץ ברוב דעות את עתירת המוקד נגד צו עונשי להריסתן של שתי קומות בבית מגורים בכפר טורה אל-ר'רבייה בצפון הגדה המערבית. מתוקף הצו, עתידים להיהרס הקומה השניה של המבנה – המשמשת כביתם היחיד של אשה ושלושת ילדיה הקטינים, וכן הקומה שלישית, הכוללת חדר יחיד ושירותים. צו ההריסה הוצא בעקבות מעצרו של אבי המשפחה בחשד לביצוע פיגוע קטלני בו נרצחה אסתר הורגן ביום 20.12.2020. יצויין כי בקומה הראשונה מתגוררים אביו של הנאשם ואשתו.

שופטי הרוב עמית וברק-ארז סירבו כלאחר יד לדון בטענת המוקד כי המדובר בענישה קולקטיבית וכי הפעלתה של תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) כרוכה בקשיים מוסריים וחוקיים מהותיים. האגביות בה התנערו מקיום דיון עקרוני, קיבלה ביטוי באמירתו החטופה של השופט עמית בשולי פסק דינו, לפיה: "אני נכון... להניח כי אין מדובר בענישה קולקטיבית במובן הרגיל של המילה". באותה רוח אגבית, הוסיף השופט עמית כי "במידה של זהירות... לפי החומר שהוגש לעיוננו מטעם המשיבים, יש... תימוכין לגישתם באשר לקיומה של הרתעה אפקטיבית...". גם הפעם ציינה השופטת ברק-ארז, כי "אני סבורה שיש מקום לכך שהנושא [העקרוני] יחזור וייבחן על-ידי הרכב מורחב של בית משפט זה". יצויין כי בפסק דינה, בחרה השופטת ברק-ארז להלין על כך שהצבא אינו נוהג להודיע מראש כי לא יהרוס את הבית עד להכרעה בעתירה, ובכך מחייב את בית המשפט להוציא צו ארעי שיבטיח כי הבית לא יהרס בטרם ימוצו ההליכים.

לגופו של מקרה, נקבע בפסק הדין כי חפותם של האם ושלושת ילדיה אין בה כדי להצדיק את אי מימושו של הצו.

מנגד, השופטת ברון סברה כי אין להרוס את הקומה השניה של הבית בשל הפגיעה הבלתי מידתית שתיגרם לחפים מפשע, וכי די בהריסת הקומה השלישית, ששימשה את המפגע לבדו (וזאת בהסתמך על טענת המדינה לגבי זיקת המגורים של החשוד לקומה זו). "הרתעה אינה 'מילת קסם' שיש בכוחה להצדיק שימוש בכלי של הריסת בתים ללא הפעלת שיקול דעת", כתבה השופטת ברון, ואף ציינה כי "לא מצאתי יסוד לקביעה פוזיטיבית שלפיה השימוש בתקנה... אמנם משיג הרתעה ממשית בפני פעולות  טרור ואולי ההיפך מכך. לכל הפחות עולה... כי מדובר בשאלה פתוחה, שהתשובה עליה רחוקה מלהיות חד-משמעית".