ביום 26.6.2019 פנה המוקד לשירות בתי הסוהר (שב"ס) בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבלת נתונים בעניין עצורים מנהליים בהם מחזיקה כיום ישראל.

ביום 17.7.2019 התקבלה תשובת שב"ס על פיה מחזיקה ישראל, נכון ליום המענה, 455 גברים פלסטינים במעצר "מנהלי בטחוני". מתוכם 163 מוחזקים לתקופה של עד חצי שנה; 156 לתקופה של בין חצי שנה לשנה; 134 מוחזקים לתקופה של בין שנה לשנתיים; ושניים מוחזקים במעצר מנהלי כבר למעלה משנתיים. יצוין, כי פילוח זה משקף את משך כליאתם של העצירים ברגע מסירת המידע ולא את תקופות המעצר הסופיות, אותן ניתן יהיה לדעת רק בעת השחרור.

על פי המענה, מוחזקת כיום במעצר מנהלי אישה אחת, וזאת לתקופה שבין שנה לשנתיים. כן עולה מהמענה, כי אין קטינים המוחזקים במעצר מנהלי.

עוד נמסר כי, נכון ליום המענה, ישראל לא מחזיקה כלואים במעצר ללא משפט מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים התשס"ב-2002.

חשוב לציין, כי מקרב אלו המוחזקים במעצר מנהלי כיום, ישנם קרוב לוודאי כאלו אשר הוחזקו במעצר מנהלי גם בעבר, לפרקי זמן לא מבוטלים – דבר אשר אינו בא לידי ביטוי בנתונים.

המוקד מזכיר, כי מעצר מנהלי פוגע באופן דרקוני בחירותו של הפרט ובזכותו להליך הוגן, בהתקיימו ללא כתב אישום והליך משפטי של ממש. המשפט ההומניטארי הבינלאומי מתיר שימוש באמצעי זה אך רק באופן חריג, וכאשר קיים איום ביטחוני ממשי שאין דרך אחרת למנעו. ואולם, ישראל מחזיקה מדי שנה במאות פלסטינים תושבי הגדה המערבית כעצורים מנהליים לתקופות של חודשים ואף שנים, וברי, לפיכך, כי טבעו החריג של האמצעי אינו נשמר. זאת ועוד. ניתן להאריך את משך המעצר המנהלי ללא כל הגבלה. בנוסף, צווי המעצר המנהלי מושתתים על "חומר סודי", שאין לעצור כל אפשרות להפריכו. הפגיעה בזכויותיהם של העצורים המנהליים מועצמת בשל החזקתם של רבים מהם בשטח ישראל, תוך הפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית, האוסרת על העברה של אסירים ועצורים אל מחוץ לשטח הכבוש.

לנתונים כלליים אודות כלואים "ביטחוניים" פלסטינים, ראו טבלה.