ביום 7.11.2017 נכחו נציגי המוקד להגנת הפרט, בישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים של הכנסת. תפקידה של הוועדה הפועלת משנת 2015, הוא לבחון את הנתונים הרלוונטיים, הנוגעים לחוק האזרחות והכניסה לישראל – שנחקק בשנת 2003 כהוראת שעה "זמנית" – ולהמליץ למליאה האם לאשר את הארכת תוקפו אם לאו.

במהלך הדיון בוועדה, שעסק בין היתר במניעת האפשרות מקטינים בגילאי 18-14 לקבל מעמד בישראל, הציגו נציגי השב"כ – שנכחו בוועדה – נתונים חלקיים אודות מעורבותם של קטינים בפעילות ביטחונית. מנתוני השב"כ עולה, כי בין השנים 2017-2001 היו מעורבים בפעילות ביטחונית 28 קטינים, בגילאים 17-13. ואולם, מתוכם רק שישה קטינים לקחו בעצמם חלק בהליך לאיחוד משפחות (אותם מכנה השב"כ "דור א'"). כמו כן, התברר מהנתונים, כי בין השנים קטין אחד בלבד מתוך אותם שישה היה מעורב בפעילות ביטחונית בין השנים 2017-2011. 22 הקטינים האחרים מעולם לא נטלו חלק בהליך לאיחוד משפחות, אלא נולדו להורה שמעמדו בישראל הוסדר בעקבות ההליך (הללו מכונים על ידי השב"כ "דור ב'").

נציגי המוקד טענו בתגובה, כי מעורבותם של קטינים שלא נטלו בעצמם חלק בהליך לאיחוד משפחות איננה רלוונטית להארכת חוק האזרחות והכניסה לישראל, שכן החוק עוסק רק באלו המצויים בהליך לאיחוד משפחות. ברם, כאמור, מספרם של קטינים מקבוצה זו אשר היו מעורבים בפעילות ביטחונית לאורך השנים זעום, ומשנת 2011 כמעט אפסי.

בעקבות הישיבה, פנה המוקד ביום 9.11.2017 ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה לסייע בקבלת נתונים נוספים אשר בכוחם להוכיח את טענתו, לפיה מספרם של הקטינים שלוקחים חלק בהליך לאיחוד משפחות בשנים האחרונות ומעורבים בפעילות ביטחונית, אינו מצדיק את הארכת תוקף "הוראת השעה" במתכונתה הנוכחית. מתכונת זו שוללת באופן גורף מעמד בישראל מילדים מעל גיל 14, ובכך פוגעת בזכויותיהם לתא משפחתי מוגן, מקשה על מימוש זכויותיהם לחינוך ולבריאות והופכת אותם לזרים, החשופים לגירוש מארצם של אמם או אביהם.