במסגרת הסכמי אוסלו הועברה לרשות הפלסטינית הסמכות הבלעדית לרשום במרשם האוכלוסין בשטחים הכבושים ילדים עד גיל 16, גם אם נולדו בחו"ל, ובתנאי שאחד מהוריהם הוא תושב השטחים. בפועל, חורגת ישראל באופן בוטה מהסכם הביניים ומתנה את רישום הילדים בכך שיהיו נוכחים פיזית בשטחים בעת הרישום. בדרישה זו חבויה דרישה אחרת – שאותם ילדים יקבלו אישור כניסה לגדה (רישיון ביקור), אישור שכלל אינו מובטח ובשנים האחרונות אינו בר השגה. כך עלה בידי ישראל למנוע רישום במרשם האוכלוסין של השטחים מילדים רבים שביקשו להירשם כפלסטינים. למעשה, שלטה ישראל עד לאחרונה ברישום, כיוון שפרט לילדים מתחת לגיל חמש, להם הותרה הכניסה לשטחים כנלווים להוריהם, קטינים נדרשו לקבל מישראל רישיון ביקור על מנת להיכנס לגדה המערבית וכאמור, רישיון כזה לא ניתן מזה שנים.

יתרה מכך, באוקטובר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הקפיאה ישראל את כל ההליכים הקשורים בתושבוּת בשטחים, לרבות מתן רישיונות ביקור למטרת רישום ילדים. רק בשנת 2005, בעקבות סדרת עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, ריככה ישראל את מדיניותה והודיעה כי תשוב ותתיר ביקור בשטחים לילדים עד גיל 16, בתנאי שאחד מהוריהם תושב השטחים, לצורך רישומם במרשם האוכלוסין הפלסטיני. שינוי המדיניות חלחל באיטיות, ובפועל, הוסיף הצבא להערים קשיים על יישומו.

כעת מדווחת סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", כי ישראל החליטה לאפשר לילדים עד גיל 14 להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני, מבלי שיידרשו להחזיק ברישיון ביקור מיוחד. על פי הכתבה, שהתפרסמה ביום 27.10.2014, ההחלטה התקבלה לאחר מגעים ממושכים בין הצד הישראלי לפלסטיני והיא עתידה להשפיע על למעלה מ-5000 קטינים ילידי חו"ל מדי שנה.