תושבת ישראל המתגוררת בירושלים התחתנה בשנת 1997 עם בן זוגה מהגדה המערבית. ביוני 1998 הגישה האישה בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה, ובינואר 2000 ניתן לו היתר שהייה בישראל, שתוקפו הוארך מפעם לפעם. ההליך המדורג לאיחוד משפחות של בן זוג של תושב קבע, במתכונתו בתקופה הרלוונטית, קבע כי בן הזוג הזר יקבל היתרי שהייה במשך 27 חודשים ולאחר מכן יהיה זכאי לקבל מעמד ארעי (אשרה מסוג א/5). במקרה זה, על פי מועד אישור הבקשה, היה על האיש לקבל מעמד ארעי באפריל 2002, אולם בשל עיכובים מופרזים ובלתי מוצדקים במשרד הפנים, לא קיבל את המעמד לו היה זכאי וההליך המדורג נעצר בעקבות כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, שהקפיא כמעט לחלוטין את נושא איחוד המשפחות. הבעל נשאר בביתו בירושלים מכוח היתרי שהייה בלבד, ללא מעמד בישראל אשר יעניק לו, בין השאר, זכויות סוציאליות ויאפשר לו לנהל את חייו באופן יציב.

בשנת 2008 קבע בית המשפט העליון בעניין דופש, כי ניתן לשדרג את מעמדו של בן זוג זר, המצוי בהליך לאיחוד משפחות, במקרה שטעות או עיכוב בלתי מוצדק של משרד הפנים הם העומדים בבסיס ההחלטה שלא לשדרג מעמד. בעקבות ההתפתחויות המשפטיות, פנה המוקד להגנת הפרט ביולי 2009 בשם האישה למשרד הפנים, בבקשה נוספת לשדרג את מעמדו של הבעל למעמד ארעי. שנה לאחר מכן סירב משרד הפנים לבקשה, בנימוק שהמסמכים המעידים כי מרכז חיי המשפחה בישראל – כוזבים. מסקנה זו נסמכה על ממצאי חקירות של המוסד לביטוח לאומי. המוקד הגיש השגה על ההחלטה וחזר בה על טענותיו, לפיהן זכאי הבעל לקבל מעמד ארעי, תוך שהוא מבאר את העובדות לגבי הטענות לכאורה על מידע כוזב.

ביום 31.10.2010 התקבלה החלטתה של יו"ר הוועדה להשגה לזרים. ההחלטה קובעת – בהתאם לעמדת המוקד – כי הטענה לשדרוג המעמד מוצדקת, שכן לולי התנהלותו של משרד הפנים, היה הבעל מחזיק בהיתרי שהייה במשך 27 חודשים טרם החלטת הממשלה וזכאי למעמד של תושבות ארעית. עם זאת, דחתה יו"ר הוועדה את ההשגה, כיוון שהגיעה למסקנה כי הבקשה לאיחוד משפחות התבססה על מידע כוזב.

בינואר 2011 הגיש המוקד עתירה מינהלית, להורות למשרד הפנים להעניק לבעל מעמד ארעי בישראל. המוקד טען כי העותרת מעולם לא התגוררה מחוץ לירושלים וכי משרד הפנים, בהסתמכו על בדיקת המוסד לביטוח לאומי, לא השתית את החלטותיו על תשתית עובדתית ראויה ובדוקה, שנתקבלה לאחר איסוף נתונים ותוך הבאה בחשבון של כל העובדות הרלוונטיות לעניין. במהלך הדיון בעתירה הבהיר משרד הפנים כי אלמלא החשד למסירת מידע כוזב היה העותר זכאי לשדרוג מעמדו.

ביום 27.4.2011 קיבל בית המשפט המחוזי את עתירת המוקד. השופט קבע כי בנסיבות המקרה לא היתה בנמצא תשתית ראייתית מספקת לשם קביעה כי העותרים מסרו נתונים כוזבים והחליט, כי מעמדו של הבעל ישודרג והוא יקבל מעמד ארעי בישראל, זאת 13 שנים לאחר שהוגשה עבורו בקשה לאיחוד משפחות.